Le texte Le vocabulaire Les révisions
Guittine
Daf 26b
קַשְׁיָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר אַדְּרַבִּי אֶלְעָזָר תְּרֵי תַּנָּאֵי וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר
Traduction
The Gemara asks: If the first clause of the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, this is difficult, as there is a contradiction between the explicit statement of Rabbi Elazar in the last clause of the mishna, where he rules that a scribe may not write the standard part of a bill of divorce in advance, and the statement of Rabbi Elazar in the first clause of the mishna that a scribe may write the standard part of a bill of divorce in advance. The Gemara answers: There are two tanna’im, and they disagree with regard to the opinion of Rabbi Elazar.
Rachi non traduit
קשיא דר' אלעזר כו'. רישא אוקמת כר''א ומכשיר לכתוב טופסי גיטין וסיפא פליג ואמר חוץ מגיטי נשים:
רַבִּי שַׁבְּתַי אָמַר חִזְקִיָּה מִשּׁוּם קְטָטָה וְרַבִּי מֵאִיר הִיא דְּאָמַר עֵדֵי חֲתִימָה כָּרְתִי
Traduction
The Gemara returns to discussing the ordinance mentioned in the mishna. Rabbi Shabbetai says that Ḥizkiyya says: The ordinance mentioned in the mishna was not instituted for the benefit of scribes, allowing them to prepare the standard part of bills of divorce in advance. The ordinance was instituted due to the desire to prevent a quarrel, and it is in accordance with the opinion of Rabbi Meir, who says: Signatory witnesses on the bill of divorce effect the divorce, and there is no need for the bill of divorce to be written for the sake of the woman.
Rachi non traduit
משום קטטה. מפני התקנה דקתני לאו אהיתרא דטופסי קאי אלא אצריך שיניח קאי מפני תקנת קטטה:
ור''מ היא. דלא בעי כתיבה לשמה ולא צריך שיניח מקום הרי את מותרת אלא מקום השמות לבדן משום קטטה ומקום הזמן משום מוקדם:
וּבְדִין הוּא דַּאֲפִילּוּ תּוֹרֶף נָמֵי לִכְתּוֹב וְזִמְנִין דְּשָׁמְעָה לֵיהּ לְסוֹפֵר דְּקָא כָתֵיב וְסָבְרָה אִיהוּ קָאָמַר לֵיהּ וְהָוֵה לַהּ קְטָטָה בַּהֲדֵיהּ
Traduction
He continues to explain the ordinance: And by right it should have been that the scribe would be permitted to write even the essential part of the bill of divorce as well. But sometimes there might be a wife who hears the scribe who by chance is writing in advance a bill of divorce with her name, and she thinks that her husband told him to write the bill of divorce on his behalf, and she will have a quarrel with him. Therefore, the Sages instituted an ordinance that the scribe may not write the essential part of the bill of divorce in advance, as it includes the names of the husband and the wife.
Rachi non traduit
דאפי' תורף. עם השמות לכתוב דכי כתיב וכתב לה אחתימת עדים קאי שהיא עיקר כתיבתו:
דקא כתיב. ומזכיר שמו ושמה:
רַב חִסְדָּא אָמַר אֲבִימִי מִשּׁוּם תַּקָּנַת עֲגוּנוֹת אָמְרִי לַהּ רַבִּי מֵאִיר וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי אֶלְעָזָר
Traduction
The Gemara suggests another understanding of the ordinance mentioned in the mishna. Rav Ḥisda said that Avimi said: The reason for the ordinance is due to the desire to provide a remedy for deserted wives. How so? Some say that he explained the mishna in accordance with the opinion of Rabbi Meir, and some say that he explained it in accordance with the opinion of Rabbi Elazar.
אָמְרִי לַהּ רַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר עֵדֵי חֲתִימָה כָּרְתִי וּבְדִין הוּא דַּאֲפִילּוּ תּוֹרֶף נָמֵי לִכְתּוֹב וְזִמְנִין דְּהָוֵה לֵיהּ קְטָטָה בַּהֲדַהּ וְרָתַח עֲלַהּ וְזָרֵיק לֵיהּ נִיהֲלַהּ וּמְעַגֵּן וּמוֹתֵיב לַהּ
Traduction
The Gemara clarifies: Some say that it is in accordance with the opinion of Rabbi Meir, who said: Signatory witnesses on the bill of divorce effect the divorce; and by right it should have been that the scribe would be permitted to write, in advance, even the essential part of the bill of divorce as well. But sometimes there could be a situation when the husband has a quarrel with his wife and becomes angry with her, and he might throw the bill of divorce to her and desert her and leave her divorced because he possessed a bill of divorce that had been prepared in advance. The Sages therefore instituted that a complete bill of divorce may not be prepared in advance to ensure that it would take time for the husband to obtain one, in the hope that he would calm down in the interim and reconsider.
Rachi non traduit
ורתח עלה. וכי משכח לגט מזומן יהיב ליה ניהלה:
ומעגן ומותיב לה. כשהיא מגורשת:
דאפי' טופס לא לכתוב. גזירה משום תורף דאורייתא:
אָמְרִי לַהּ רַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר עֵידֵי מְסִירָה כָּרְתִי וּבְדִין הוּא דַּאֲפִילּוּ טוֹפֶס נָמֵי לָא לִכְתּוֹב וְזִמְנִין דְּבָעֵי לְמֵיזַל לִמְדִינַת הַיָּם וְלָא אַשְׁכַּח סָפְרָא וְשָׁבֵיק לַהּ וְאָזֵיל וּמְעַגֵּן וּמוֹתֵיב לַהּ
Traduction
Some say that he explains the mishna in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, who said: Witnesses of the transmission of the bill of divorce effect the divorce; and by right it should have been that scribes would not be permitted to write in advance even the standard part of the bill of divorce as well, due to a decree lest they come to write the essential part in advance. But sometimes the husband needs to travel to a country overseas, and he will not find a scribe who can write the bill of divorce for him, and he will abandon her and go and desert her and leave her in this position. The Sages instituted that scribes may write the standard part of the bill of divorce in advance, so that they can finish it quickly by simply adding the essential part.
וּמְקוֹם הַזְּמַן קָפָסֵיק וְתָנֵי לָא שְׁנָא מִן הַנִּישּׂוּאִין וְלָא שְׁנָא מִן הָאֵירוּסִין
Traduction
§ The mishna teaches that the scribe must leave a place for the names and a place for the date. The Gemara comments: The tanna categorically teaches this halakha; it is no different if the divorce is from the state of marriage, and it is no different if the divorce is from the state of betrothal.
Tossefoth non traduit
קא פסיק ותני כו'. הא דלא דייק לעיל בפרק ב' (גיטין דף יז.) גבי נכתב ביום ונחתם בלילה משום דהכא נמי לא דייק אלא משום דכיון דכבר אשמועינן דמוקדם פסול ממילא ידעי' דצריך שיניח מקום הזמן אפילו לא הוי תני ליה דהכי נמי לא תנא צריך שיניח מקום הרי את מותרת לכל אדם:
בִּשְׁלָמָא מִן הַנִּישּׂוּאִין בֵּין לְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם בַּת אֲחוֹתוֹ אִיכָּא בֵּין לְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם פֵּירֵי אִיכָּא
Traduction
The Gemara clarifies: Granted, in the case of a divorce from the state of marriage, it is understood why the bill of divorce must be dated. Whether according to the one who said that the reason for writing the date on a bill of divorce is due to a situation where one marries the daughter of his sister, to prevent the husband from protecting her if she commits adultery by giving her an undated bill of divorce and claiming that they had been divorced before she committed adultery with the other man, there is a reason to record the date, or whether according to the one who said that it is due to a concern for her produce, to enable her to collect the produce of her usufruct property from the moment they are divorced, there is a reason to record the date.
אֶלָּא מִן הָאֵירוּסִין בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם בַּת אֲחוֹתוֹ אִיכָּא אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם פֵּירֵי אֲרוּסָה מִי אִית לַהּ פֵּירֵי
Traduction
But in the case of a divorce from the state of betrothal, granted, according to the one who said that the date is written on a bill of divorce due to a situation where one marries the daughter of his sister, there is the same concern where she is divorced after being betrothed, as the halakhot of adultery take effect from the time of betrothal. But according to the one who said that it is due to a concern for her produce, does a betrothed woman have produce? In any case, the husband has a right to use his wife’s property only after they are married. Therefore, it is not necessary to protect her rights by dating the bill of divorce to show when the husband’s rights to her property terminate.
Rachi non traduit
ל''ש מן האירוסין. המגרש לארוסתו צריך לכתוב זמן כשר ולא מוקדם:
למ''ד משום פירי איכא. שאם יכתוב זמן לבו ביום והוא יגרשנה לאחר זמן והיא טורפת מיום הכתיבה:
ארוסה מי אית לה פירי. מי אית לה דין פירי הלא אינו אוכל פירות אלא משעת תנאי כתובה ואילך שהוא מתחייב בפרקונה כדאמרי' בנערה שנתפתתה (כתובות דף מז:):
אָמַר רַב עַמְרָם הָא מִילְּתָא שְׁמַעִית מִינֵּיהּ דְּעוּלָּא דְּאָמַר מִשּׁוּם תַּקָּנַת וָלָד וְלָא יָדַעְנָא מַאי נִיהוּ כֵּיוָן דְּשַׁמְעִיתַהּ לְהָא דְּתַנְיָא הָאוֹמֵר כִּתְבוּ גֵּט לַאֲרוּסָתִי לִכְשֶׁאֶכְנְסֶנָּה אֲגָרְשֶׁנָּה אֵינוֹ גֵּט וְאָמַר עוּלָּא מָה טַעַם גְּזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ גִּיטָּהּ קוֹדֵם לִבְנָהּ הָכָא נָמֵי גְּזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ גִּיטָּהּ קוֹדֵם לִבְנָהּ
Traduction
Rav Amram said: I heard this matter from Ulla, who said that the date is written on the bill of divorce for the benefit of the child, and I did not know what this benefit is. Once I heard that which is taught in a baraita: With regard to one who says: Write a bill of divorce for my betrothed, as when I will bring her in to my home in marriage I will divorce her with it, it is not a valid bill of divorce. And Ulla said: What is the reason that it is not a valid bill of divorce? Since once he marries her she may become pregnant, there is a rabbinic decree due to the concern lest they say that receipt of her bill of divorce precedes conception of her son, as it was written while they were betrothed. Here too, the reason the scribe must leave the place of the date in a bill of divorce for a betrothed woman is that the husband may marry her before divorcing her, and there is a rabbinic decree due to the concern lest they say that receipt of her bill of divorce precedes conception of her son.
Rachi non traduit
משום תקנת ולד. הצריכו להניח מקום זמן לגט ארוסה:
ולא הוה ידענא מאי היא. דמאי ולד יש לארוסה:
כיון דשמעיתא להא דתניא כתבו גט לארוסתי. עכשיו ולא אתננו לה עד לאחר שאכנסנה:
אינו גט. דגט ישן הוא שמא תתעבר כשיכנסנה ויאמרו גיטה קודם לבנה שיהיו סבורים שנתנו לה ביום שנכתב:
הכא נמי. במתני' משום הכי צריך להניח מקום זמן אף לטופס הארוסה שמא יכתוב זמן לבו ביום והוא לא יגרשנה עד לאחר נישואין ויאמרו בלא קידושין וכתובה נתעברה לאחר גירושין ופגם הוא למשפחה:
Tossefoth non traduit
לכשאכנסנה אגרשנה אינו גט. פירש בקונטרס משום דהוי גט ישן וקשה דאינו גט משמע דאינו גט כלל ובגט ישן אם נתגרשה תינשא לכתחלה כדאמר לקמן בהזורק (גיטין דף עט:) ואומר ר''ת דבגט ישן ליכא אלא ייחוד בעלמא והכא דכנסה גרע טפי דודאי איכא ביאה וא''ת דביבמות פ''ה (דף נב.) גרסינן אהך מילתא לכשאכנסנה אגרשנה הרי זה גט מפני שבידו לגרשה ולפי' הקונטרס ניחא דפי' שם דגט ישן מיהא הוי ור''ת מפרש דהתם איירי כשכתב בו זמן הנתינה דאפי' גט ישן לא הוי והכא כשכתב זמן קודם נישואין:
הכא נמי גזירה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה. וא''ת מה קפידא הוא שיכתוב הסופר זמן והא ליכא למיחש שיבא לגרש בגט זה אחר נישואין שהרי עדים לא יחתמו לו דחזו שהוא מוקדם ואיכא למיחש בנישואין משום פירי ואומר ר''ת דכיון שרואין העדים שכתב בגט ארוסתי יחתמו אחר הנשואין כי יסברו דעודה ארוסה וא''ת כשיניח מקום הזמן נמי ויכתבו זמן ביום גרושין איכא למיחש שיאמרו גיטה קודם לבנה כיון שרואין שכתוב בגט ארוסתי וסבורין שלא ניסת לו מעולם וגם יפסידו הלקוחות פירות שמכר להם הבעל שלא כדין דיאמרו ארוסה היתה ואין לו פירות וי''ל דלקוחות לא יקנו פירות אם לא שידעו שנשואה היתה ויביאו עדים על כך וגם על בנה ידקדקו ויראו שנתעברה לפני הזמן הכתוב בגט ויתברר הדבר שניסת א''נ יש לדבר קול שנישאת אלא שאין זמן הנישואין ידוע כל כך וידעו דמה שכתוב בגט ארוסתי לפי שנכתב קודם נישואין אבל אם נכתב זמן של קודם נישואין יאמרו כל שעה דגיטה קודם לבנה אבל קשה דלמה לן טעמא דגיטה קודם לבנה כיון שהיא נשואה וכתוב בו זמן של אירוסין יפסל למ''ד משום פירי כמו גט שאין בו זמן כלל שאין שום הוכחה מתוך זמן הכתוב בגט זה:
אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר שֵׁילָא אָמַר רַב הַמְנוּנָא סָבָא אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמַר רַב הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר קָרֵי רַב עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר טוּבְיָנָא דְּחַכִּימֵי
Traduction
§ Rabbi Zeira says that Rabbi Abba bar Sheila says that Rav Hamnuna Sava says that Rav Adda bar Ahava says that Rav says: The halakha with regard to writing the standard portion of the bill of divorce in advance is in accordance with the opinion of Rabbi Elazar that such a bill of divorce is invalid. Upon hearing this ruling, Rav proclaimed about Rabbi Elazar: He is the most gratified of the Sages, as the halakha is in accordance with his opinion.
Rachi non traduit
הלכתא כר' אלעזר. שפוסל בטופסי גיטין גזירה משום תורף:
טובינא דחכימי. מאושר שבחכמים:
וַאֲפִילּוּ בִּשְׁאָר שְׁטָרוֹת נָמֵי וְהָאָמַר רַב פַּפִּי מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא הַאי אַשַּׁרְתָּא דְּדַיָּינֵי דְּמִיכַּתְבָה מִקַּמֵּי דְּלִיסָהֲדֵי סָהֲדִי אַחֲתִימַת יְדַיְיהוּ פְּסוּלָה אַלְמָא מִיחְזֵי כְּשִׁיקְרָא הָכָא נָמֵי מִיחְזֵי כְּשִׁיקְרָא
Traduction
The Gemara asks: And is the halakha in accordance with the opinion of Rabbi Elazar even with regard to other documents as well, that it is permitted for scribes to write the standard portion of other documents in advance? But didn’t Rav Pappi say in the name of Rava: With regard to this ratification of judges, which serves to confirm the authenticity of a promissory note that was written before the witnesses had testified about their signatures on the promissory note, it is invalid, even if the witnesses later attested that those were their signatures. Apparently it has the appearance of falsehood, because the court ratified the document before hearing the testimony. Here too, if one writes the documents in advance, they have the appearance of a falsehood.
Rachi non traduit
ואפילו בשאר שטרות. במאי דפליג ר' אלעזר אדר' יהודה ואכשר בטופסי שטרות אמר רב נמי הלכה כר''א בתמיה:
אשרתא. קיום השטר שהעדים מעידין על כתב ידיהם בב''ד וב''ד כותבין בו במותב תלתא הוינא ואתו פלוני ופלוני ואסהידו אחתימות ידייהו ואשרנוהי וקיימנוהי כדחזי וחותמין:
Tossefoth non traduit
הכא נמי מיחזי כשיקרא. וא''ת ורב פפי מ''ש דנקט אשרתא טפי מכל שטרות ואומר ר''י דרבותא היא באשרתא אע''פ שיודעין שחתימת העדים אמת ומזומנים העדים לפניהם לקיימה:
וְלֵיתַהּ מִדְּרַב נַחְמָן דְּאָמַר רַב נַחְמָן אוֹמֵר הָיָה רַבִּי מֵאִיר אֲפִילּוּ מְצָאוֹ בְּאַשְׁפָּה חֲתָמוֹ וּנְתָנוֹ לָהּ כָּשֵׁר וַאֲפִילּוּ רַבָּנַן לָא פְּלִיגִי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר אֶלָּא בְּגִיטֵּי נָשִׁים דְּבָעֵינַן כְּתִיבָה לִשְׁמָהּ אֲבָל בִּשְׁאָר שְׁטָרוֹת לָא
Traduction
The Gemara notes: And Rav Pappi’s statement that all documents written in advance are invalid because they have the appearance of falsehood is not accepted, because of the statement of Rav Naḥman. As Rav Naḥman said: Rabbi Meir, who holds that signatory witnesses on the bill of divorce effect the divorce, would say: Even if a husband found an unsigned bill of divorce in the garbage, and he had it signed and gave it to his wife, it is valid, as he holds that the manner of the writing of the bill of divorce does not affect whether or not it is a valid bill of divorce. And even the Rabbis disagree with the opinion of Rabbi Meir only with regard to bills of divorce, as they hold that we require the writing to be for her sake; but with regard to other documents, they do not disagree.
Rachi non traduit
מצאו באשפה. ולא נכתב לשם אשה כלל אלמא לא חיישינן למיחזי כשקרא כיון דנחתם בעתו וזמנו:
Tossefoth non traduit
וליתא לדרב פפי. תימה דמסיק דליתא ורב נמי לא סבר לה ובפרק ב' דכתובות (דף כא:) פריך מינה לרב גבי ג' שישבו לקיים את השטר ומגיה מתוך כך דברי רב אימא עד שלא כתבו כו' וי''ל דודאי אליבא דרב ליתא והתם פריך ללישנא דקאמר משמיה דרב הונא ולא מסיים בה אמר רב ואית דלא גריס הכא לדרב פפי אלא וליתא ופי' וליתא לקושיא דבשטרות לא חיישינן למיחזי כשיקרא דאמר רב נחמן וכו' ודוקא באשרתא חיישי' למיחזי כשיקרא שהוא קיום השטר ובפ''ב דכתובות (דף כא:) דאיירי בקיום השטר פריך שפיר מינה ובפ' הכותב (כתובות פה.) דמייתי לה אפסק דין דרב ביבי קאמר נמי וליתא יש לפרש כמו הכא וליכא כולי האי מיחזי כשיקרא שכותבין שנשבעה כמו שפסקו לה ב''ד:
דְּאָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שְׁטָר שֶׁלָּוָה בּוֹ וּפְרָעוֹ אֵינוֹ חוֹזֵר וְלֹוֶה בּוֹ שֶׁכְּבָר נִמְחַל שִׁעְבּוּדוֹ טַעְמָא דְּנִמְחַל שִׁעְבּוּדוֹ אֲבָל מִשּׁוּם שִׁיקְרָא לָא חָיְישִׁינַן
Traduction
The Gemara comments: The proof of this is that Rabbi Asi says that Rabbi Yoḥanan says: In the case of a promissory note with which one borrowed money and the borrower then repaid the debt, he may not borrow money again with it. The reason is that its lien has already been forgiven. Once the debt has been repaid, the lien resulting from the loan is no longer in force. The witnesses did not sign the document again at the time of the second loan, so the lien will not be in effect, and the loan will have the status of one by oral agreement. The Gemara infers: The reason that he cannot reuse the document is that its lien has been forgiven, so that the document is no longer accurate. But as for the fact that it has the appearance of falsehood, as it was written prior to the second loan, we are not concerned.
Rachi non traduit
בו. ביום של חתימה:
ופרעו. בו ביום:
אינו חוזר ולוה בו. ואפי' ביום מלוה ראשונה לאחר פרעון דליכא למיחש למוקדם והכי מפרשינן לה בשנים אוחזין (ב''מ יז.):
שכבר נמחל שעבודו. כשפרעו ובטל השטר ואין הקרקעות משועבדות שוב למלוה השניה שלא עליה נחתם שטר זה והויא לה מלוה על פה:
אבל לשיקרא. אם היה נחתם על מלוה זו אע''פ שנכתב קודם הלואה כשר אם בו ביום נכתב:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source