Daf 26b
אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר שֵׁילָא אָמַר רַב הַמְנוּנָא סָבָא אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמַר רַב הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר קָרֵי רַב עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר טוּבְיָנָא דְּחַכִּימֵי
Rachi (non traduit)
טובינא דחכימי. מאושר שבחכמים:
הלכתא כר' אלעזר. שפוסל בטופסי גיטין גזירה משום תורף:
דְּאָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שְׁטָר שֶׁלָּוָה בּוֹ וּפְרָעוֹ אֵינוֹ חוֹזֵר וְלֹוֶה בּוֹ שֶׁכְּבָר נִמְחַל שִׁעְבּוּדוֹ טַעְמָא דְּנִמְחַל שִׁעְבּוּדוֹ אֲבָל מִשּׁוּם שִׁיקְרָא לָא חָיְישִׁינַן
Rachi (non traduit)
אבל לשיקרא. אם היה נחתם על מלוה זו אע''פ שנכתב קודם הלואה כשר אם בו ביום נכתב:
שכבר נמחל שעבודו. כשפרעו ובטל השטר ואין הקרקעות משועבדות שוב למלוה השניה שלא עליה נחתם שטר זה והויא לה מלוה על פה:
אינו חוזר ולוה בו. ואפי' ביום מלוה ראשונה לאחר פרעון דליכא למיחש למוקדם והכי מפרשינן לה בשנים אוחזין (ב''מ יז.):
ופרעו. בו ביום:
בו. ביום של חתימה:
וְלֵיתַהּ מִדְּרַב נַחְמָן דְּאָמַר רַב נַחְמָן אוֹמֵר הָיָה רַבִּי מֵאִיר אֲפִילּוּ מְצָאוֹ בְּאַשְׁפָּה חֲתָמוֹ וּנְתָנוֹ לָהּ כָּשֵׁר וַאֲפִילּוּ רַבָּנַן לָא פְּלִיגִי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר אֶלָּא בְּגִיטֵּי נָשִׁים דְּבָעֵינַן כְּתִיבָה לִשְׁמָהּ אֲבָל בִּשְׁאָר שְׁטָרוֹת לָא
Rachi (non traduit)
מצאו באשפה. ולא נכתב לשם אשה כלל אלמא לא חיישינן למיחזי כשקרא כיון דנחתם בעתו וזמנו:
Tossefoth (non traduit)
וליתא לדרב פפי. תימה דמסיק דליתא ורב נמי לא סבר לה ובפרק ב' דכתובות (דף כא:) פריך מינה לרב גבי ג' שישבו לקיים את השטר ומגיה מתוך כך דברי רב אימא עד שלא כתבו כו' וי''ל דודאי אליבא דרב ליתא והתם פריך ללישנא דקאמר משמיה דרב הונא ולא מסיים בה אמר רב ואית דלא גריס הכא לדרב פפי אלא וליתא ופי' וליתא לקושיא דבשטרות לא חיישינן למיחזי כשיקרא דאמר רב נחמן וכו' ודוקא באשרתא חיישי' למיחזי כשיקרא שהוא קיום השטר ובפ''ב דכתובות (דף כא:) דאיירי בקיום השטר פריך שפיר מינה ובפ' הכותב (כתובות פה.) דמייתי לה אפסק דין דרב ביבי קאמר נמי וליתא יש לפרש כמו הכא וליכא כולי האי מיחזי כשיקרא שכותבין שנשבעה כמו שפסקו לה ב''ד:
וַאֲפִילּוּ בִּשְׁאָר שְׁטָרוֹת נָמֵי וְהָאָמַר רַב פַּפִּי מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא הַאי אַשַּׁרְתָּא דְּדַיָּינֵי דְּמִיכַּתְבָה מִקַּמֵּי דְּלִיסָהֲדֵי סָהֲדִי אַחֲתִימַת יְדַיְיהוּ פְּסוּלָה אַלְמָא מִיחְזֵי כְּשִׁיקְרָא הָכָא נָמֵי מִיחְזֵי כְּשִׁיקְרָא
Rachi (non traduit)
אשרתא. קיום השטר שהעדים מעידין על כתב ידיהם בב''ד וב''ד כותבין בו במותב תלתא הוינא ואתו פלוני ופלוני ואסהידו אחתימות ידייהו ואשרנוהי וקיימנוהי כדחזי וחותמין:
ואפילו בשאר שטרות. במאי דפליג ר' אלעזר אדר' יהודה ואכשר בטופסי שטרות אמר רב נמי הלכה כר''א בתמיה:
Tossefoth (non traduit)
הכא נמי מיחזי כשיקרא. וא''ת ורב פפי מ''ש דנקט אשרתא טפי מכל שטרות ואומר ר''י דרבותא היא באשרתא אע''פ שיודעין שחתימת העדים אמת ומזומנים העדים לפניהם לקיימה:
אָמַר רַב עַמְרָם הָא מִילְּתָא שְׁמַעִית מִינֵּיהּ דְּעוּלָּא דְּאָמַר מִשּׁוּם תַּקָּנַת וָלָד וְלָא יָדַעְנָא מַאי נִיהוּ כֵּיוָן דְּשַׁמְעִיתַהּ לְהָא דְּתַנְיָא הָאוֹמֵר כִּתְבוּ גֵּט לַאֲרוּסָתִי לִכְשֶׁאֶכְנְסֶנָּה אֲגָרְשֶׁנָּה אֵינוֹ גֵּט וְאָמַר עוּלָּא מָה טַעַם גְּזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ גִּיטָּהּ קוֹדֵם לִבְנָהּ הָכָא נָמֵי גְּזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ גִּיטָּהּ קוֹדֵם לִבְנָהּ
Rachi (non traduit)
אינו גט. דגט ישן הוא שמא תתעבר כשיכנסנה ויאמרו גיטה קודם לבנה שיהיו סבורים שנתנו לה ביום שנכתב:
הכא נמי. במתני' משום הכי צריך להניח מקום זמן אף לטופס הארוסה שמא יכתוב זמן לבו ביום והוא לא יגרשנה עד לאחר נישואין ויאמרו בלא קידושין וכתובה נתעברה לאחר גירושין ופגם הוא למשפחה:
כיון דשמעיתא להא דתניא כתבו גט לארוסתי. עכשיו ולא אתננו לה עד לאחר שאכנסנה:
ולא הוה ידענא מאי היא. דמאי ולד יש לארוסה:
משום תקנת ולד. הצריכו להניח מקום זמן לגט ארוסה:
Tossefoth (non traduit)
הכא נמי גזירה שמא יאמרו גיטה קודם לבנה. וא''ת מה קפידא הוא שיכתוב הסופר זמן והא ליכא למיחש שיבא לגרש בגט זה אחר נישואין שהרי עדים לא יחתמו לו דחזו שהוא מוקדם ואיכא למיחש בנישואין משום פירי ואומר ר''ת דכיון שרואין העדים שכתב בגט ארוסתי יחתמו אחר הנשואין כי יסברו דעודה ארוסה וא''ת כשיניח מקום הזמן נמי ויכתבו זמן ביום גרושין איכא למיחש שיאמרו גיטה קודם לבנה כיון שרואין שכתוב בגט ארוסתי וסבורין שלא ניסת לו מעולם וגם יפסידו הלקוחות פירות שמכר להם הבעל שלא כדין דיאמרו ארוסה היתה ואין לו פירות וי''ל דלקוחות לא יקנו פירות אם לא שידעו שנשואה היתה ויביאו עדים על כך וגם על בנה ידקדקו ויראו שנתעברה לפני הזמן הכתוב בגט ויתברר הדבר שניסת א''נ יש לדבר קול שנישאת אלא שאין זמן הנישואין ידוע כל כך וידעו דמה שכתוב בגט ארוסתי לפי שנכתב קודם נישואין אבל אם נכתב זמן של קודם נישואין יאמרו כל שעה דגיטה קודם לבנה אבל קשה דלמה לן טעמא דגיטה קודם לבנה כיון שהיא נשואה וכתוב בו זמן של אירוסין יפסל למ''ד משום פירי כמו גט שאין בו זמן כלל שאין שום הוכחה מתוך זמן הכתוב בגט זה:
לכשאכנסנה אגרשנה אינו גט. פירש בקונטרס משום דהוי גט ישן וקשה דאינו גט משמע דאינו גט כלל ובגט ישן אם נתגרשה תינשא לכתחלה כדאמר לקמן בהזורק (גיטין דף עט:) ואומר ר''ת דבגט ישן ליכא אלא ייחוד בעלמא והכא דכנסה גרע טפי דודאי איכא ביאה וא''ת דביבמות פ''ה (דף נב.) גרסינן אהך מילתא לכשאכנסנה אגרשנה הרי זה גט מפני שבידו לגרשה ולפי' הקונטרס ניחא דפי' שם דגט ישן מיהא הוי ור''ת מפרש דהתם איירי כשכתב בו זמן הנתינה דאפי' גט ישן לא הוי והכא כשכתב זמן קודם נישואין:
אֶלָּא מִן הָאֵירוּסִין בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם בַּת אֲחוֹתוֹ אִיכָּא אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם פֵּירֵי אֲרוּסָה מִי אִית לַהּ פֵּירֵי
Rachi (non traduit)
ארוסה מי אית לה פירי. מי אית לה דין פירי הלא אינו אוכל פירות אלא משעת תנאי כתובה ואילך שהוא מתחייב בפרקונה כדאמרי' בנערה שנתפתתה (כתובות דף מז:):
למ''ד משום פירי איכא. שאם יכתוב זמן לבו ביום והוא יגרשנה לאחר זמן והיא טורפת מיום הכתיבה:
ל''ש מן האירוסין. המגרש לארוסתו צריך לכתוב זמן כשר ולא מוקדם:
בִּשְׁלָמָא מִן הַנִּישּׂוּאִין בֵּין לְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם בַּת אֲחוֹתוֹ אִיכָּא בֵּין לְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם פֵּירֵי אִיכָּא
וּמְקוֹם הַזְּמַן קָפָסֵיק וְתָנֵי לָא שְׁנָא מִן הַנִּישּׂוּאִין וְלָא שְׁנָא מִן הָאֵירוּסִין
Tossefoth (non traduit)
קא פסיק ותני כו'. הא דלא דייק לעיל בפרק ב' (גיטין דף יז.) גבי נכתב ביום ונחתם בלילה משום דהכא נמי לא דייק אלא משום דכיון דכבר אשמועינן דמוקדם פסול ממילא ידעי' דצריך שיניח מקום הזמן אפילו לא הוי תני ליה דהכי נמי לא תנא צריך שיניח מקום הרי את מותרת לכל אדם:
אָמְרִי לַהּ רַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר עֵידֵי מְסִירָה כָּרְתִי וּבְדִין הוּא דַּאֲפִילּוּ טוֹפֶס נָמֵי לָא לִכְתּוֹב וְזִמְנִין דְּבָעֵי לְמֵיזַל לִמְדִינַת הַיָּם וְלָא אַשְׁכַּח סָפְרָא וְשָׁבֵיק לַהּ וְאָזֵיל וּמְעַגֵּן וּמוֹתֵיב לַהּ
אָמְרִי לַהּ רַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר עֵדֵי חֲתִימָה כָּרְתִי וּבְדִין הוּא דַּאֲפִילּוּ תּוֹרֶף נָמֵי לִכְתּוֹב וְזִמְנִין דְּהָוֵה לֵיהּ קְטָטָה בַּהֲדַהּ וְרָתַח עֲלַהּ וְזָרֵיק לֵיהּ נִיהֲלַהּ וּמְעַגֵּן וּמוֹתֵיב לַהּ
Rachi (non traduit)
דאפי' טופס לא לכתוב. גזירה משום תורף דאורייתא:
ומעגן ומותיב לה. כשהיא מגורשת:
ורתח עלה. וכי משכח לגט מזומן יהיב ליה ניהלה:
רַב חִסְדָּא אָמַר אֲבִימִי מִשּׁוּם תַּקָּנַת עֲגוּנוֹת אָמְרִי לַהּ רַבִּי מֵאִיר וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי אֶלְעָזָר
וּבְדִין הוּא דַּאֲפִילּוּ תּוֹרֶף נָמֵי לִכְתּוֹב וְזִמְנִין דְּשָׁמְעָה לֵיהּ לְסוֹפֵר דְּקָא כָתֵיב וְסָבְרָה אִיהוּ קָאָמַר לֵיהּ וְהָוֵה לַהּ קְטָטָה בַּהֲדֵיהּ
Rachi (non traduit)
דאפי' תורף. עם השמות לכתוב דכי כתיב וכתב לה אחתימת עדים קאי שהיא עיקר כתיבתו:
דקא כתיב. ומזכיר שמו ושמה:
רַבִּי שַׁבְּתַי אָמַר חִזְקִיָּה מִשּׁוּם קְטָטָה וְרַבִּי מֵאִיר הִיא דְּאָמַר עֵדֵי חֲתִימָה כָּרְתִי
Rachi (non traduit)
ור''מ היא. דלא בעי כתיבה לשמה ולא צריך שיניח מקום הרי את מותרת אלא מקום השמות לבדן משום קטטה ומקום הזמן משום מוקדם:
משום קטטה. מפני התקנה דקתני לאו אהיתרא דטופסי קאי אלא אצריך שיניח קאי מפני תקנת קטטה:
קַשְׁיָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר אַדְּרַבִּי אֶלְעָזָר תְּרֵי תַּנָּאֵי וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר
Rachi (non traduit)
קשיא דר' אלעזר כו'. רישא אוקמת כר''א ומכשיר לכתוב טופסי גיטין וסיפא פליג ואמר חוץ מגיטי נשים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source